שמי איתי גיטלר, אני בן 47 ממודיעין. צנחן בגדוד 71 של חטיבה 55. אני גם ממובילי תנועת המילואימניקים בראשות יועז הנדל. אני מסיים עכשיו וזה יותר משמעותי מבחינתי, מכל הדברים, סבב של 107 ימי מילואים. היום האחרון שהייתי בעבודה היה ערב ראש השנה, לא האזרחי העברי שלנו. יעמידו אותי על אזור ה-360 ימי מילואים מאז ב-7 באוקטובר 2023. אני לא הולך להאריך, כי הדיונים ארוכים ואנחנו צריכים חיילים. אני גם לא הולך לספר על כל הקשיים שלנו ועל הבתים שלנו ועל הילדים שלנו, שאתם כבר מכירים אותם. מדובר פה כבר בשנתיים, אני לא אחזור על זה. וכנראה שגם מי שעד עכשיו שמע ולא התרשם, זה כנראה לא ישנה את דעתו. היה לי חשוב לבוא לפה דקה לפני שאני חוזר לאזרחות, אחרי הנתק הארוך, כדי להגיד ולבקש מכם משהו פשוט אחד לפני שתקבלו חוק, כל חוק של גיוס כלשהו. אני הבנתי וראיתי את זה בעיניים, גם על עצמי וגם על החיילים שלי, שלכל לוחם סדיר ובעיקר מילואים יש איזשהו תאריך פג תוקף. תאריך שבו הוא כבר לא יוכל להגיע ולשמור על המדינה. הוא ייפצע בגוף ובנפש, הילדים שלו יישברו, האישה שלו תישבר, הזוגיות שלו אולי תתרסק או שהמקום העבודה שלו כבר יאיים עליו שהוא בדרך להיות מפוטר. וכל הדברים ששמעתם כבר. לחלקנו, לחלק מהחברים כבר עבר התאריך, חלק בעוטף בשביעי באוקטובר, חלק בתמרון בעזה, חלק בתמרון בלבנון, חלק בין הסבבים, ולחלקנו יפוג מתישהו בעתיד. והבעיה היא שבניגוד לחלב ולגבינה, התאריך תוקף שלנו לא כתוב עלינו, אין לנו מדבקה, כי אנחנו כמובן נמשיך להגיע כל עוד אנחנו נוכל, ואנחנו עושים את זה באהבה, מתוך אהבת המדינה והכול, אבל יהיה איזה שלב כנראה שכל אחד מאיתנו יעבור את הגבול, ויקרו מצבים מסוכנים ואני לא אפרט הרבה בגלל ביטחון מידע, שמפקד יחשוב שיש לו איזה איקס חיילים, ויהיה לו הרבה פחות, וזה יהיה כבר משהו שהוא מעבר. כשזה יקרה זה יהיה מסוכן לכולם, לא רק לנו, לאחוז או שניים שנושאים בנטל ומשרתים מאות ימי מילואים. ואני אלך פה בקיצון, שהפציעות שלנו והפציעות הנפשיות שלנו ויש פצועים במלחמה, והם לא שיקול מול השיקול הלאומי, שזה אגב דעה לגיטימית. צריכים לדעת שבשביל אותו צורך לאומי צריך צבא גדול. לכן אני אומר, תעזבו אותנו, הלוחמים. בשביל המטרות הגדולות של כל אחד שיושב פה, ולכולם יש גם קואליציה וגם אופוזיציה, זה יכול להיות ניצחון מוחלט, זה יכול להיות תוכנית שלום, זה יכול להיות שילוב בנות או אי-שילוב בנות. בסוף תחשבו טוב-טוב, לפני שמצביעים בעד או נגד כל חוק, כי בסוף צריך את החיילים. עוד שני דברים קטנים בהתייחסות לדברים שהיו פה, בקצרה. אחת, אין לנו זמן לדיונים ארוכים, לכן גם אני מתאמץ לקצר. אנחנו צריכים את החיילים עכשיו, אנחנו בעצמנו צריכים את החיילים, ולכן אני מקצר. אנחנו צריכים אגב חיילים, לא חרדים, לא חילונים, צריכים חיילים, ישראלים טובים. ושתיים, אני מאד מסכים עם חבר הכנסת ינון אזולאי, דווקא אני אהבתי את ההשוואה לטבעונים, כי בתקופתי בצבא לא היו מנות טבעוניות, וגם לא היו מנות כשרות גלאט בכל מיני כשרויות, והרס"פ החילוני שלי מקיבוץ מעמק יזרעאל, מכיר כשרויות יותר טוב מרובנו פה בחדר. בסוף זה היצע וביקוש, כי לפני 30 שנה לא היו מספיק טבעוניים ולא היו מספיק חבר'ה שרצו זה. לכן אני חושב להפך, אם חרדים יבואו, יהיה להם את המעטפת.

תודה רבה.